פסק-דין בתיק עת"מ 29320-02-12

הרקע לעתירה וטענות הצדדים:

לפני עתירה בה מבוקש להורות למשיב ליתן בידי העותרת מעמד בישראל לאור עמידתה בתנאי הזכאות למעמד זה הן מכוח היותה בת זוג וידועה בציבור של אזרח ישראלי מזה 10 שנים ואם שלושת ילדיהם המשותפים והן בשל היותה קורבן לסחר בנשים.

העותרת הגיעה לישראל מאוקראינה לראשונה ביום 6.8.98 ונטען כי נכנסה כקורבן סחר בנשים. לטענתה, לאחר שבעלה "פדה" אותה מחוטפיה, חיה עימו במשך שנים בישראל כבת זוגו תחת אלימות קשה מצדו וכחלק מאלימותו כלפיה סירב להסדיר עבורה את המעמד בישראל. העותרת נמלטה למקלט לנשים מוכות והבעל סירב להעביר לידיה את כל מסמכיה ובהם דרכונה.

נטען כי היה מקום שהמשיב יפעל על פי נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי (נוהל א5.2.0017) ועל אף העובדה שהעותרת הינה גם קורבן סחר והיה מקום ליתן לה הסדרת מעמד לשיקום, המשיב סירב לאפשר לה להמשיך ולהסדיר את ההליכים לקבלת מעמד בטענה כי לא ניתן לעשות זאת בהעדר דרכון. נטען כי מדובר בהחלטה בלתי סבירה שכן בעלה של העותרת ככל הנראה השמיד את הדרכון ולכן הסדרת המעמד הפכה לבלתי אפשרית. עוד נטען כי היה על המשיב לפעול ביעילות להסדרת מעמדה של העותרת תוך מתן משקל לנסיבות ולעובדה שדרכונה הושמד בזדון בידי הבעל כחלק ממהלכיו לפגוע בעותרת.

המשיב טוען כי יש לדחות את העתירה על הסף מאחר שמדובר בעתירה מוקדמת ובשל אי מיצוי הליכים. נטען כי העותרת נכנסה לישראל לראשונה ב- 6.8.98 באשרת תיירת אשר הוארכה מעת לעת עד לספטמבר 1999, אז הובהר לה כי זוהי הארכה אחרונה של אשרתה. העותרת יצאה מישראל ביום 25.12.01. בחודש אוגוסט 2002 הזמין את העותרת בעלה והיא נכנסה לישראל ביום 6.9.02 באשרת תייר התקפה ל- 3 חודשים. מיום 6.12.02 שהתה העותרת בישראל ללא אשרה. לעותרת ולבעלה נולדו 3 ילדים אשר נרשמו כילדיהם המשותפים במרשם האוכלוסין. נטען כי רק ביום 15.10.07 ולאחר שהייה בת 5 שנים ללא אשרה כדין הוגשה בקשה להארכת אשרת התיירת של העותרת. ביום 18.10.07 ניתנה החלטת ראש דסק צפון לפיה לא ניתן להאריך את אשרתה של העותרת וכי יש להציע לבני הזוג להגיש בקשה לקבלת מעמד על סמך חיים משותפים. ביום 2.2.10 פנתה העותרת ללשכת המשיב בחיפה בבקשה לקבלת מעמד.

המשיב טוען כי ביום 4.3.10 נשלחה תשובת המשיב בה צויין כי הגם שלא אותרה כל פנייה קודמת, לגופו של עניין במידה שהעותרת מבקשת להגיש בקשה למעמד מטעמים הומניטאריים, עליה לפנות למשרדי המשיב ולהגיש בקשה מסודרת שתיבחן בהתאם לנהלים. ביום 23.3.10 התקבלה פניית ב"כ העותרת לפיה מבוקש ליתן מעמד של קבע לילדים. העותרת המציאה ללשכת המשיב אישור הנושא תאריך 11.4.10 בדבר שהותה במעון חירום לנשים וביום 6.12.11 פנתה ללשכת המשיב יחד עם עובדת סוציאלית ממעון חירום לנשים ומסרה כי עזבה את ביתה בשל אלימות בן זוגה. הוסבר לה כי עליה לפנות בבקשה לקבלת מעמד מטעמים הומניטאריים וכי לצורך כך עליה להחזיק בדרכון תקף. מאחר שציינה כי אין בידה דרכון תקף ניתן בידה זימון לשגרירות אוקראינה בישראל. נטען כי מאז לא הגיעה כל פנייה בעניינה של העותרת עד לקבלת העתירה.

המשיב טוען כי מדובר בעתירה מוקדמת שהוגשה ללא מיצוי ההליכים המנהליים קודם להגשתה שכן ביום 6.12.11 הוסבר לעותרת כי עליה לפנות בבקשה למעמד מטעמים הומניטאריים וכי לצורך כך עליה להחזיק בדרכון תקף ובהתאם גם ניתנה בידי העותרת הפנייה לשגרירות אוקראינה בישראל. העותרת לא פנתה שוב אל המשיב בעניין זה ואף לא טענה כי נתקלה בקשיים בהקשר זה. נטען כי כל עוד אין בידי העותרת דרכון תקף או לחילופין המצאת ראיות בדבר ניסיון העותרת לחדש את דרכונה ומדוע הניסיון לא צלח לא ניתן להמשיך ולדון בבקשתה למתן מעמד מטעמים הומניטאריים. נטען כי העותרת לא תקפה דרישה זו ולא ערערה עליה. על כן נטען כי לא מיצתה את ההליכים המנהליים ולא עשתה כל שנדרש מול הרשויות המוסמכות.

באשר לתקיפת החלטת המשיב בדבר הצורך בהגשת בקשה לפי נוהל מתן מעמד לבני זוג זרים נטען כי העתירה לוקה בשיהוי של ממש שכן תשובת המשיב נשלחה לעותרת ביום 4.3.10 והעותרת לא קבלה על תשובה זו ולא ביקשה לערער עליה.

עוד טוען המשיב כי העתירה לוקה גם בחוסר ניקיון כפיים שכן העותרת שההתה שנים ארוכות בישראל מבלי להסדיר את מעמדה ואי ניקיון הכפיים עולה גם מאי הדיוקים בתיאור  השתלשלות  הדברים כפי שהובאו בעתירה.

נטען כי המשיב טיפל בפניית העותרת בהתאם לנהלים ולא נפל כל פגם בהתנהלות המשיב או בהודעת המשיב לפיה נדרשת העותרת להציג דרכון תקף.

בתגובה לטענות המשיב טוענת העותרת כי פנתה לשגרירות אוקראינה מספר פעמים אך נדחתה על ידם. נטען כי זכויות שמגיעות לנשים במצבה נמנעות ממנה בגלל הבעיה של המעמד.

דיון ומסקנות:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני מקבל את טענת המשיב כי מדובר בעתירה מוקדמת שהוגשה בטרם מוצו כל ההליכים המנהליים.

אין לשלול את טענת המשיב כי על מנת ליתן לעותרת רישיון כלשהו זקוק המשיב למסמך נסיעה כלשהו בעל תוקף. המשיב טיפל בפניות העותרת על פי הנהלים וביקש ממנה להציג דרכון תקף על מנת שיוכל לטפל בבקשתה לקבלת מעמד. גם על פי תקנות הכניסה לישראל נדרש מסמך נסיעה תקף שבאמצעותו ניתנת האשרה.

טענותיה של העותרת בדבר הקשיים בקבלת סיוע משגרירות אוקראינה נשמעו על ידי המשיב והמשיב אף הנפיק לעותרת מכתב הפניה לקבלת הדרכון. עם זאת, טוענת העותרת כי למרות פניות חוזרות ונשנות ואף באמצעות עובדת סוציאלית לא הצליחה העותרת להשיג את המסמכים המבוקשים מהשגרירות. במצב דברים זה היה על העותרת לחזור אל המשיב ולפרט את קשייה לפניו על מנת שהמשיב ינסה ליתן מענה ופתרון לבעיה זו ואולי אף לפנות בכתב לשגרירות אוקראינה. ניתן היה גם להגיש למשיב ראיות בדבר ניסיון העותרת לחדש את דרכונה ומדוע הניסיון לא צלח באמצעות מסמך מהעובדת הסוציאלית שסייעה לעותרת, תצהיר וכדומה.

דברים אלה לא נעשו ולכן נראה כי פנייתה של העותרת לבית המשפט הייתה מוקדמת מבלי שמוצו כל ההליכים המנהליים האפשריים. לעניין מחיקת עתירה בשל אי מיצוי הליכים מנהליים ראו:

בג"צ 4842/06 פלוני ואח' נ' שר הפנים ואח', לא פורסם (2007);

בג"צ 2038/06 ח'לוד בדיע חז'נה ואח' נ' שר הפנים ואח', לא פורסם (2006);

בג"צ 6863/05 עבד אלקאדר קבהא ואח' נ' שר הפנים ואח', לא פורסם (2005).